קטגוריה: כללי

  • בן ה-13 מראיין את בן ה-32

    בן ה-13 מראיין את בן ה-32

    – וואו, יש לך זקן! – כן, זה יצמח בסוף, אל תדאג.  – איך זה להיות בן שלושים ושתיים? – התחלת ישר עם השאלה הגדולה, מה?… שמע, זה מורכב… – יש לי חברה? – השנה אתה הולך להתחתן עם החברה הכי טובה שלך. – באמת?! מתחתן? אבל אני לא רוצה להתחתן…  – איתה אתה תרצה…

  • הכוח שבלא לעשות כלום

    הכוח שבלא לעשות כלום

    או: הארנב שלי יכול היה להיות קולנוען למה אומנות היא דבר כל כך קשה לעשות?עזבו רגע את התעשייה. נגיד והיו לכם את כל האמצעים לעשות את האומנות שלכם.האם זה עדיין קשה? כן. כי מעבר למה שקשור ללחומר, הרוח צריכה למצוא את החופש להביע את עצמה. היסוד של כל יצירת אומנות ראויה: היא מתקשרת ברמות העמוקות…

  • האם העידן החדש של מהפכת ה-ai יחסל סופית את התאטרון?

    האם העידן החדש של מהפכת ה-ai יחסל סופית את התאטרון?

    לדעתי, בקצרה: לא.פחות בקצרה: ממש לא. אם כבר להפך. התאטרון מחפש כל הזמן דרכים לשנות ולחדש את עצמו בהתאם לרוח התקופה. בתקופת הקורונה ניסו לעשות הצגות בזום – זה לא עבד ולא שרד. אני רואה רבים מהחברים שלי מנסים לשלב את הai בתוך התאטרון, בין אם זה מחזות שנכתבים יחד איתו או שהוא אפילו נותן…

  • מחזאות היא דבר דינמי

    אתמול בהופעה של ההצגה "יצרים רעים", קהל שבא פעם שנייה (ויש כאלה, שזה נפלא) שם לב שבין ההצגות של נובמבר להצגות של פברואר משהו קרה: שיניתי את הסוף של המחזה. הכוח של מחזאות לעומת תסריטאות הוא שהמחזה דינמי, משתנה ומתפתח; טוני קושניר ביצע לא פחות מ-28 סשנים של עבודה מחודשת על המחזה (workshops) לאורך השנים…

  • הבורסה של הרעיונות

    או: טור שבת על טור שישי המקרר שבבית ילדותי ברחוב שלמה המלך בתל אביב היה מקרר ישראלי טיפוסי של תחילת שנות האלפיים: מגנטים, ציורים של ילדים, רשימת מכולת וגם – טור שישי. כל שישי היינו קוראים מתכנסים ואימא הייתה מקריאה את הגיגיו של איזה בחור בשם יאיר לפיד. אותו יאיר כבר כתב שנים בעיתון ודיבר…

  • תיאטרון בימי מלחמה

    בואו נדבר על זה רגעלמה דווקא בשנה הקשה בתולדות המדינה החלטנו להקים בית הפקות עצמאי שמעלה שש הצגות חדשות בשנה? אני גר ביפו. שתי דקות מהפיגוע ברכבת הקלה. לפעמים אני חוזר הביתה בלילה ומישהו הולך מאחורי. המחשבות רצות, אני לא שולט בזה. אולי זה הסוף? אולי ככה אסיים את חיי? הבוקר הייתה אזעקה. רעש של…

  • ותמיד יהיו חסרות לי שעתיים – יומןאומן 18.9.24

    ותמיד יהיו חסרות לי שעתיים – יומןאומן 18.9.24

    נותרו 40 יום מהצגת הבכורה של יצרים רעים – ואני בלחץ.זה לא מפתיע אותי בכלל. הלחץ הזה הגיע בדיוק בזמן. זה השלב בהפקה שבו אתה כבר מתחיל לראות את האופק, אבל תמיד יש תחושה ששום דבר לא מוכן. בתוך לוח הזמנים הצפוף – עם סופי שבוע, ראש השנה וסוכות – השעון מתקתק כמו מטרונום בלתי…

  • "זה עובד!" יומןאומן 13.9.24

    "זה עובד!" יומןאומן 13.9.24

    "זה עובד!" כתבתי במחברת מיד לאחר הקריאה של הדראפט האחרון. בשבועות האחרונים המחזה "יצרים רעים" עבר וורקשופ רציני, כי למרות שהיו סצנות שעבדו כבר בקריאה הראשונה, נשארו הרבה מאוד שאלות שקשורות לתמות, הדמויות והמהלך הדרמטי. הכתיבה עבורי היא מחקר בלתי פוסק, משהו שנמצא בין שען לבלש. תוך שיתוף פעולה של צוות השחקנים מהמשובחים שיצא לי…

  • למה התאטרון הישראלי מעסיק אותי כל כך?

    עדיין, בתוך התופת המדינית והאנושית, בעודי במילואים, אני ממשיך לדבר עם אנשים על תקציבים ופיצויים, על סגנונות ומסרים, על העבר והעתיד. קורא טקסטים שומע פודקסטים וצופה בסרטונים. אין תאטרון, יגידו, זה לא הזמן, יגידו. אז למה אני עושה את זה?! בגיל 17 איבדתי לחלוטין את אלוהים. זה קרה בבית הכנסת בזמן שמחת תורה. ימים לפני…

  • להתמודד דרך כתיבה

    הבוקר קמתי ב-6. הסיור שלי בגזרה מתחיל היום מאוחר, אבל השעון הביולוגי שלי כבר התרגל למילואים.במשך זמן רב הכל התנהל בעצלתיים; הזזתי חפצים ממקום למקום, אכלתי משהו, הסתכלתי על השמיים.וכרגיל בימים האלה נשאבתי לתוך התמונות, הסרטונים, הניצולים, המסבירים והמגדפים.הרגשתי איך אני שוקע אט אט. כל פעם שניסיתי לצאת מהמצב ולרגע לחשוב, תוך זמן קצר מצאתי…