– וואו, יש לך זקן!
– כן, זה יצמח בסוף, אל תדאג.
– איך זה להיות בן שלושים ושתיים?
– התחלת ישר עם השאלה הגדולה, מה?… שמע, זה מורכב…
– יש לי חברה?
– השנה אתה הולך להתחתן עם החברה הכי טובה שלך.
– באמת?! מתחתן? אבל אני לא רוצה להתחתן…
– איתה אתה תרצה
– ואני מכיר אותה? זאת מישהי מהכיתה?
– אתה לא מכיר אותה. היא תבוא לך בזמן ובמקום שהכי לא ציפית לו.
– מה, לא תגלה לי? בסדר… אתה עדיין שמן.
– "שמן"… בטן. כן. היא באה והולכת. בגיל שלי לאף אחד לא באמת אכפת. כן חשוב שתשמור על כושר, אתה לא בן אלמוות. יהיו לך בעיות בגב אז תשים את שתי הרצועות על הכתפיים.
– אני פשוט אניח את התיק בצד, רגע…
– כל הדאגות של המבוגרים סביב המשקל שלך…
– כן?
– זה כי הם חושבים כל הזמן על המשקל שלהם.
– השלכה כזאת.
– השלכה, נכון! אתה ממש ממש בסדר.
– אבל מה עם כל מה שהילדים בכיתה אומרים?
– בגיל שלי אתה ממש תתקשה לזכור את השמות שלהם.
– וואו. אוקיי. ושחקן? אני שחקן?
– כן בסוף, אתה גם שחקן. אבל זה לא הדבר המרכזי שאתה עושה. אתה תעשה עוד מלא דברים שיעניינו אותך והמשחק הוא רק חלק מהם.
– אני רוצה להיות רק שחקן
– אי אפשר, החיים לא עובדים ככה. הגשמתי לך את רוב החלומות, בסדר? עשיתי מה שיכולתי בשביל שתהיה מרוצה. אבל עכשיו הגיע התור של החלומות שלי. תשתה מים.
– מה?
– אתה לא שותה מספיק מים, תשתה. קח תסיים את הבקבוק הזה.
– מה עכשיו… אוף, אתה נשמע כמו אימא ואבא.
– בהרבה דברים הם צודקים.
– רגע הם עדיין בחיים?! עזוב אני לא רוצה לדעת…
– הם בחיים.
– אוקיי, אוקיי… אתה איש מגניב?
– שמע, מה זה מגניב?…
– מגניב זה מגניב
– זה לא מדויק. לא הייתי אומר שאני מגניב כמו שאתה חושב, אני מגניב בדרך שלי.
– זה מתחמק. אתה מתחמק.
– זה פשוט לא כזה מגניב להיות מגניב כמו שאתה חושב שמגניב צריך להיות, אוקיי? תמשיך לקרוא את הספרים שאתה קורה, זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות עם הזמן שלך.
– אתה מאושר?
– לפעמים
– אתה שוב מתחמק!
– פשוט אין לי הרבה תשובות של כן ולא! החיים דינמיים יותר, אוקיי? גיליתי שאושר הוא רגע בתוך חיים, ואם יש לי הרבה רגעים כאלה אז אני בסדר. בוא נגיד את זה ככה, אני הרבה פחות עצוב ממה שאתה מרגיש עכשיו. וגם ממה שתרגיש בשנים הקרובות.
– אתה שונא אותי?
– שונא אותך? למה שאני אשנא אותך?
– לא יודע…
– היי. תסתכל עלי. אני לא שונא אותך.
– באמת?
– אפילו שאני כזה… שונה? ו…מרביץ?
– אתה מרביץ כי אין לך כלים להתמודד עם כל הדברים הרעים שעושים לך אבל זה לא אשמתך. אתה עוד תלמד דרכים אחרות, וגם הסביבה שלך תשתנה. קח, גם תקנח את האף.
– תודה.
– זה בסדר לבכות.
– אני יודע.
– וזה שאתה שונה זה מעולה, אתה תגיע לעולם שאוהב אנשים שונים. אתה גם שונה כי יש לך הפרעות קשב וזה עניין שבמוח, נולדת עם זה. אתה רק צריך להתחיל טיפול. אגב זה אולי כדאי שתעשה עכשיו ולא תתחיל בגיל שלי.
– אז אני לא רע?
– באמת! אתה ילד טוב. ילד טוב מאוד אפילו.
– אוקיי. תודה. נראה לי שאני אחזור הביתה עכשיו.
– זה בסדר. גם לי יש דברים לעשות.
– אוקיי.
– שמחתי לראות אותך שוב. באמת.
– תודה. ושמחתי אממ… להכיר. ביי.
– ביי.

כתיבת תגובה